תחשבו על הסיטואציה המפחידה הבאה – פתאום אתם בקושי מצליחים לנשום, אתם מבולבלים ומבוהלים, מפונים ע"י אמבולנס לחדר מיון של בית חולים. האם הייתם רוצים לסיים את חצי השעה האחרונה לחייכם כשאתם הולכים ונחנקים והרופא שאמור להציל את חייכם בחדר המיון אפילו לא טורח לבדוק אתכם, לא נותן לכם את הטיפול שיכול וצריך היה לתת, ולמרבה הזוועה יתפאר אח"כ בפני הקולגות שלו באיזו מהירות העיף אתכם ממחלקתו?
החיים הם דבר סופי ולמרות שאנו באופן טבעי מנסים להדחיק עובדה מדכאת זו, כל אחד ואחת מאיתנו יסיים מתי שהוא את חייו.
אנו נותנים מבטחנו במערכת הבריאות שתסייע לנו להילחם על חיינו או תאפשר לנו לסיים אותם בהתאם לרצוננו, לכללי האתיקה הרפואית ובהתאם לחוק במדינת ישראל.
השאלה האם מישהו מפקח על זה?
מי מבטיח לנו שלא ניפול לידיהם של רופאים או אנשי צוות רפואי שבשעתנו הקשה, בעוד בחרנו בחיים ואנו נלחמים להמשיך לחיות, יעשו ההפך ממה שמחייב החוק בישראל ובחיוך סדיסטי ישאירו אותנו למות ללא טיפול של חמלה.
יש ביננו שמבקשים "כשאני אגיע למצב כזה וכזה – אני מעדיפ/ה לא לחיות" . מקובל. כל עוד המוות יגיע בשלווה וברחמים.
ויש כאלו (ואני ביניהם) הסבורים שהזכות לחיות והזכות להחיות אחת הן והמוות לא צריך להיעשות אלא לפי בקשה מפורשת של החולה לא להחיותו בעת שיגיע יומו.
בדוגמאות הבאות תוכלו לראות איך רופא אחד, מבית חולים של קופת חולים כללית, לקח על עצמו לכאורה את תפקיד בוראו של עולם, והחליט מי לחיים ומי למוות, סתם כך ע"פ מה שנראה לו, ומערכת שלמה של מנהלים בכירים בקופת חולים כללית עשתה הכל להסתיר זאת.
קצת רקע:
בתי החולים הכלליים בארץ נמצאים תחת בעלות מספר גורמים.
קופת חולים כללית: בלינסון, סורוקה, העמק, כרמל, מאיר, השרון, קפלן, יוספטל, שניידר
המדינה: נהריה, פוריה, זיו, רמבם, הלל יפה, שמיר, שיבא, וולפסון, ברזילי
בעלויות אחרות: איכילוב, בני ציון, לניאדו, מעיני הישועה, אסותא אשדוד, הדסה, שערי צדק
בעוד שבתי החולים של המדינה כפופים לחוקי המשמעת של נציבות שירות המדינה והחוקים חשופים לכל, הרי שעובדי בתי החולים של הכללית כפופים למערכת חוקי משמעת סודית של קופת חולים כללית שאיננה חשופה לגורמים מחוץ לקופה. המרכיב המרכזי של חוקים אלו – חובת הנאמנות למעביד. לא להאמין – אבל זה המצב.
כדי לשנות מצב בלתי מקובל שכזה – חייבים להקים גורם מפקח חיצוני לקופת חולים כללית שיבדוק בצורה אוביקטיבית תלונות על התנהגות לא אתית או פלילית של רופאים/אנשי צוות רפואי/מנהלים.
זאת המטרה של אתר זה.
עו"ד יצחק לוי , היועץ המשפטי של הכללית : עמד בראש הועדה שהחליטה לפטר את מי שמסר לו את המידע על המתרחש במיון סורוקה
אלי דפס – מנכ"ל הכללית לשעבר. הוגדר ע"י הכללית כאדם לא רלוונטי. לא עשה דבר למרות שקיבל בזמן אמת את הדיווח על פרשת מות החולה מ.א. ז"ל בסורוקה. עו"ד גלית גולן, באת כוח הכללית, הגדירה אותו "כגורם לא רלוונטי לבדיקת טענות ומי שלשכתו איננה פועלת לבירור טענות". זה כמובן לא מנע ממנו לפנות מיידית לחברת הביטוח של הכללית עם פרטי המקרה. בהמשך נפגש עם שר הבריאות ליצמן.